חלל הפנים הציבורי בשיראל- קווים לדמותו ומימושו

העיר המודרנית איבדה את חלל הפנים הציבורי שאפיין את זהותה, כאשר הפכה לאוסף בניינים שביניהם חלל פרוץ ללא גבולות וללא מעטפת- עיר שהיא רק חוץ ללא פנים. הרצאות יום העיון לזכרו של פרופ' אריה סיון, 14/12/11 בשעה 14:00:

יום עיון לזכרו של פרופ' אריה סיון ז"ל, 14.12.11

הנכם מוזמנים לקחת חלק ביום עיון לזכרו של פרופ' אריה סיוון ז"ל מהחוג לעיצוב פנים בנושא :"חלל הפנים הציבורי בישראל- קווים לדמותו ומימושו".

יום העיון יעסוק בחלל הפנים הציבורי כחלל שאמור להשלים את החוץ במרחב הציבורי העירוני בישראל.

יום העיון יהיה בנוי משלושה חלקים:

חלק ראשון יוקדש ישירות לזכרו של אריה סיון.
החלק השני יכלול מגוון הרצאות קצרות בנות כ –15-30 דקות כל אחת, שיהוו תשתית לדיון שבהמשך.

בחלק השלישי של היום יתקיים דיון בשיתוף פנל של אורחים.

יום העיון יתקיים ב- 14.12.11 בשעה 14:00, כיתה 227 בנין ג'.

הכניסה פתוחה לקהל הרחב.

                                             פרופ' אריה סיון ז"ל

                        

האם עיצוב הוא כוח לאמירה ולשינוי? האם המעצב יכול לשנות ולהשפיע?

בהרצאתו "עיצוב לאקטיביסטים" אשר תתקיים במסגרת הרצאות האורח של החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למינהל, ידבר יותם קלנר על אקטיביזם חברתי מול אקטיביזם תרבותי.

קלנר, בוגר טרי של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, וממובילי "מחאת האוהלים "של הקיץ האחרון טוען כי ניתן ללא תמיכת הממסד וגב כלכלי להשפיע!

כיום, לצד עבודתו במשרד "נושקה", בחר קלנר להיות מעורב בעיצוב שמחוץ לתחום המסחרי, עיצוב שמוביל לשינוי- עיצוב שמייצר שינוי.

ההרצאה תתקיים ב21.11.11 בשעה 12:00

בניין 132 ב'

החוג לעיצוב פנים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

לפרטים והרשמה:

design4u@colman.ac.il

סרטון שנעשה ע"י רומן בוצ'אצקי, סטודנט שנה ד' בחוג לעיצוב פנים וחברו קוסטיה וסילקוב ושזכה למעלה מ-317,000 צפיות בשלושה ימים! מפרגנים!!!

http://www.youtube.com/watch?v=gvjbLYXnQmE

סרטון תערוכת פרויקט גמר 2011 (מחזור 13) - תיהנו!

http://www.youtube.com/watch?v=LANBvWXVPxI&sns=em

וכמה תמונות מאירוע המרצים במוזיאון ת"א

איך מתכננים אירוע עם מוזיאון ת"א בשבוע של פתיחת המבנה החדש???

מדי שנה עם פתיחת שנת הלימודים כל צוות ההוראה, בכל יחידה במסלול האקדמי, נפגש לשיחת סיכום שנה חולפת ופתיחת השנה החדשה. אין מה לעשות הוראות מטכ"ל, לא מתווכחים.
מי מארגן את האירוע בחוג שלנו - אני.
אז מה עושים השנה? נפגשים במוזיאון ת"א, ארוחת בוקר, דיון אקדמי וסיור במוזיאון, בכל זאת מדובר בצוות מרשים של אדריכלים ומעצבים.
מה לעשות שבמקביל לאירוע שלנו, המוזיאון החליט לפתוח את שערי המבנה חדש בתיכנונו של האדריכל פרסטון סקוט כהן והם היו קצת עסוקים... גאלות, פתיחות רשמיות, מסיבות עיתונאים, סימפוזיון בינלאומי. בקטנה. אבל שום דבר לא יעצור אותנו מלהשיג את המטרה - אנחנו רוצים לקיים את האירוע במוזיאון ת"א. שום דבר שכרוך בעשרות שיחות טלפון, מיילים, בירורים, פקסים, ויכוחים ועוד ועוד.
אז נכון שהמסעדה לא מוכנה, הקירות לא צבועים, אין מיזוג, נכון שמערכת הכריזה לא מתפקדת, נכון שלא קיבלנו אישור להיכנס מהכניסה החדשה (בסוף כן), נכון שהם לא היו מוכנים להתחייב בעצם על כלום ונכון שנכנסתי לרשימה השחורה של המוזיאון - אבל היה יופי של אירוע, הצלחנו!

לא מומלץ להיות תלוש, למרות שזה סקסי:
להתגרש, לשכור דירת חדר וחצי על רחוב ראשי בעיר צהובה, תיק שהוא בית, עבודה זמנית, מחאה חברתית.
יש משהו בבינתיים הזה שגורם לך להרגיש צעיר.לא חייב. לא מחויב. וזה סקסי, תודו.

בזמנים שבהם אנשים גרים במשרד וחוזרים באישון ליל ל- 4 קירות שמתיימרים להיות בית (פרדוקס?), אך טבעי שיהיה מי שיגיד "פוס". חאלס. אני לא מוכן להמשיך לקחת בזה חלק.

הוגו דה רויטר, מעצב רהיטים הולנדי המתגורר בפרבר שקט וירוק בעיר איינדהובן, חלם לבלות את הבוקר-צהריים- אח"צ- ערב שלו בטרנינג וגרביים, מקסימום נעלי בית פרוותיים.
איני יודעת האם היוזמה שלו- להסב את החניה הפרטית בביתו למשרד העבודה שלו היא תולדה של מ"ר מצומצם בביתו (התמונות מספרות אחרת), יצירתיות לשמה או רצון פשוט ביחסי ציבור (בכל זאת, מעצב רהיטים בפרבר של עיר זה לא איי- איי- איי).
כך או אחרת, פניה למשרד האדריכלות הוותיק architectenJenJen הולידה משרד ביתי מה...גראז' הקטן!
על יופיו של המבנה ניתן בהחלט להתווכח, אך כוחו נעוץ בחוכמתו:
לוחות האלומניום נבחרו כחומר הדומיננטי למבנה לשם יצירת שפה אחידה בין חזות הבית הפרטי לבין המשרד החדש; על מנת להגדיל את שטח העבודה ולקבל אור יום הוספה חגורת פלדה מגולוונת; משחקי זכוכית יוצרים תחושה של פתיחות למרחב הירוק שמסביב (מי אמר קלסטרופוביה?) ויציקת רצפת בטון מוגבהת נותנת חשיבות לקיום המבנה ותוחמת אותה.

אין מה לומר, משרד האדריכלים עשה כאן עבודה טובה, ואין לי ספק שדה רויטר מודה להם, אם לא איבד את עצמו לדעת משיעמום.

"האם היית מקריב את החניה שלנו לטובת יצירת משרד ביתי?" אני שואלת את בעלי בטלפון.

"אני אענה לך על זה אחרי שאמצא, אם אמצא, חניה ברחוב, או בשכונה או בשכונה ליד, או שפשוט אחנה על יד העבודה שלי וזהו".

אין מה לומר.

הולנד זה לא פה, חברים.

הגלגול הבא שלי חייב להתחיל אחרת...

http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3090766,00.html