לא מומלץ להיות תלוש, למרות שזה סקסי:
להתגרש, לשכור דירת חדר וחצי על רחוב ראשי בעיר צהובה, תיק שהוא בית, עבודה זמנית, מחאה חברתית.
יש משהו בבינתיים הזה שגורם לך להרגיש צעיר.לא חייב. לא מחויב. וזה סקסי, תודו.
בזמנים שבהם אנשים גרים במשרד וחוזרים באישון ליל ל- 4 קירות שמתיימרים להיות בית (פרדוקס?), אך טבעי שיהיה מי שיגיד "פוס". חאלס. אני לא מוכן להמשיך לקחת בזה חלק.
הוגו דה רויטר, מעצב רהיטים הולנדי המתגורר בפרבר שקט וירוק בעיר איינדהובן, חלם לבלות את הבוקר-צהריים- אח"צ- ערב שלו בטרנינג וגרביים, מקסימום נעלי בית פרוותיים.
איני יודעת האם היוזמה שלו- להסב את החניה הפרטית בביתו למשרד העבודה שלו היא תולדה של מ"ר מצומצם בביתו (התמונות מספרות אחרת), יצירתיות לשמה או רצון פשוט ביחסי ציבור (בכל זאת, מעצב רהיטים בפרבר של עיר זה לא איי- איי- איי).
כך או אחרת, פניה למשרד האדריכלות הוותיק architectenJenJen הולידה משרד ביתי מה...גראז' הקטן!
על יופיו של המבנה ניתן בהחלט להתווכח, אך כוחו נעוץ בחוכמתו:
לוחות האלומניום נבחרו כחומר הדומיננטי למבנה לשם יצירת שפה אחידה בין חזות הבית הפרטי לבין המשרד החדש; על מנת להגדיל את שטח העבודה ולקבל אור יום הוספה חגורת פלדה מגולוונת; משחקי זכוכית יוצרים תחושה של פתיחות למרחב הירוק שמסביב (מי אמר קלסטרופוביה?) ויציקת רצפת בטון מוגבהת נותנת חשיבות לקיום המבנה ותוחמת אותה.
להתגרש, לשכור דירת חדר וחצי על רחוב ראשי בעיר צהובה, תיק שהוא בית, עבודה זמנית, מחאה חברתית.
יש משהו בבינתיים הזה שגורם לך להרגיש צעיר.לא חייב. לא מחויב. וזה סקסי, תודו.
בזמנים שבהם אנשים גרים במשרד וחוזרים באישון ליל ל- 4 קירות שמתיימרים להיות בית (פרדוקס?), אך טבעי שיהיה מי שיגיד "פוס". חאלס. אני לא מוכן להמשיך לקחת בזה חלק.
הוגו דה רויטר, מעצב רהיטים הולנדי המתגורר בפרבר שקט וירוק בעיר איינדהובן, חלם לבלות את הבוקר-צהריים- אח"צ- ערב שלו בטרנינג וגרביים, מקסימום נעלי בית פרוותיים.
איני יודעת האם היוזמה שלו- להסב את החניה הפרטית בביתו למשרד העבודה שלו היא תולדה של מ"ר מצומצם בביתו (התמונות מספרות אחרת), יצירתיות לשמה או רצון פשוט ביחסי ציבור (בכל זאת, מעצב רהיטים בפרבר של עיר זה לא איי- איי- איי).
כך או אחרת, פניה למשרד האדריכלות הוותיק architectenJenJen הולידה משרד ביתי מה...גראז' הקטן!
על יופיו של המבנה ניתן בהחלט להתווכח, אך כוחו נעוץ בחוכמתו:
לוחות האלומניום נבחרו כחומר הדומיננטי למבנה לשם יצירת שפה אחידה בין חזות הבית הפרטי לבין המשרד החדש; על מנת להגדיל את שטח העבודה ולקבל אור יום הוספה חגורת פלדה מגולוונת; משחקי זכוכית יוצרים תחושה של פתיחות למרחב הירוק שמסביב (מי אמר קלסטרופוביה?) ויציקת רצפת בטון מוגבהת נותנת חשיבות לקיום המבנה ותוחמת אותה.
אין מה לומר, משרד האדריכלים עשה כאן עבודה טובה, ואין לי ספק שדה רויטר מודה להם, אם לא איבד את עצמו לדעת משיעמום.
"האם היית מקריב את החניה שלנו לטובת יצירת משרד ביתי?" אני שואלת את בעלי בטלפון.
"אני אענה לך על זה אחרי שאמצא, אם אמצא, חניה ברחוב, או בשכונה או בשכונה ליד, או שפשוט אחנה על יד העבודה שלי וזהו".
אין מה לומר.
הולנד זה לא פה, חברים.
הגלגול הבא שלי חייב להתחיל אחרת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה