שיתוף קהילה-אחריות חברתית: אקט פוליטי או דבורים באויר?

שיתוף קהילה-אחריות חברתית: אקט פוליטי או דיבורים באוויר???.

אדריכל דורון חזן.

" אני כותבת מהשוליים אם אתה לבן ליברלי ונאור אתה חייב לבוא אלי למרחב שלי". בל הוקס

עבודת הסטודנטים בשכונת הקארונים בבת-ים בשלב הראשון אופיינה בחקירה רפלקסיבית אשר שימשה שופר לחסרי הכוח, האמרה שחוזרת על עצמה תמיד הינה שמאוד מרגש לפגוש את התושב-"הלקוח" אליו אנו פונים אותו אנו רוצים להכיר במיוחד כאשר מדובר בשכונת מצוקה. הכוונה שרוצים להכיר אותו את "הלקוח" טוב יותר בזכותו, אנשים מבינים את שאר תושבי השכונה ומבינים אותו כ"סיפור –אישי" או "ז'אנר אוטוביוגרפי מיוחד" כל אלו "המבינים" מחמיצים את מטרתו העיקרית של המפגש עם תושב .

עבודת הסטודנטים בשכונה הינה משל ואקט פוליטי בעת ובעונה אחת. ההחמצה בלהכיר את התושב מן הפנים אל החוץ מגיעה ממס' תובנות שד"ר פנינה מוצפי הלר מתארת במחקרה האישי כאנתרופולוגית המתארת את השתקתו של החלש,את חוסר הזהות והעמדה הפוליטית ביחס למאבקו האישי כמזרחי,כחלש,כדל אמצעים. במחקרה על מיקומה האישי כחוקרת את המגזר ממנו היא הגיעה מזמינה ד"ר מוצפי באמצעות הסיפור תובנות סוציולוגיות,פוליטיות ולא מציצנות.

הסטודנט החוקר איננו מציץ יחד עם זאת איננו חסר זהות או חסר עמדה פוליטית ,קיים קושי בלנסות לברר מה טוב לתושב,מה כדאי לתושב ובמיוחד באיזה דרך על התושב לנהוג(דרך שאנו כ'מציצנים' חושבים שטובה לו יותר) נקודות אלו מעמידות את הסטודנט לעיצוב ולאדריכלות במצב של התנשאות וביקורתיות מעל החלש,עמדה זהה לכל אקט פוסט קולניאליסטי. ראשית הביקורת שלנו כסטודיו הינה על המרחב הקיים,על חוסר לקיחת אחריות מצד הרשויות ובעיקר על המעט שנעשה עד כה,בסטודיו אנו מחפשים מודלים אחרים לחקירה,ניתוח ועיצוב השכונה-הקארוון לומר שבכדי שהתושב יגיע למצב עליו הוא הגיע הייתה כאן השתקה.

השתקה ודיכוי קולקטיביים,של ציבור אחד על אחר. הסטודיו מחפש אחרי כלים ומושגים אנליטיים אפילו רגשיים, שייצגו את המציאות מן הפרספקטיבה של חסרי הכוח כל זאת צריך לייצר דרך לחקירה עיצובית,תיאורטית-פרקטית ופוליטית יחד. התושבים עימם יצרנו קשר במפגש הראשון עם השכונה היו חשדניים מטבעם, לא קל לראות קבוצת סטודנטים המעוניינת לחקור לצלם להקליט ולמפות את המקום, בהמשך ככל שהזמן עבר חלק מן השכנים הפכו להיות הנוף הקבוע אותם פגשו הסטודנטים והחלו להירקם 'סוג' יחסים של מכרים בין חלק מהסטודנטים לחלק מן התושבים.

מן הפנים אל החוץ - מפגש ראשון שכונה-תושבים.21-2-2011

בשלב הראשון הגענו לאתר ללא כל כוונה להיכנס אל פנים השכונה וכך אכן היה,בעיקרו מטרת הביקור הייתה הכרת השכונה מנקודת הגבול שלה אל החוץ,אל הסביבה הקרובה המקיפה אותה. כמובן גם נק' התעניינות זו יצרה דיאלוג ודו שיח לא קל בתחילת הדרך אם מעט התושבים עימם נתקלו בדרך,בהמשך היום הדיאלוג הפך להיות מפרה ומעניין. את הרשמים לביקור זה ניתן לראות במצגות שהכינו הסטודנטים החוקרים את השכונה ביחס לעיר.

מהחוץ אל הפנים - מפגש תושבים כיתתי 2 איציק עמאר תושב שכונה ותיק.

28.2.2011

ביקור זה יועד לסיור בשכונה, הכרת התושבים,והצגת הצהרת הכוונות של הפרויקט בפני מס' תושבים שהיו מוכנים להיחשף בפננו. בביקור זה נפגשנו עם מס' תושבים אשר טענו על בעייתיות בהכנת פרויקט שיקום לאזור והעלו מס' אופציות תכנוניות לעתיד השכונה לחילופין הועלו מס' טענות קשות על חוסר בפונקציות ציבוריות בסיסיות כגון מקלטים,גני ילדים,וגני משחקים.ביקור זה היה משמעותי במיוחד משום הקשר הבלתי אמצעי אותו יצרנו עם התושבים,החשש שאיתו הם הגיעו לכל מפגש היה ברור: האם אנו מייצגים את הממסד? את האקדמיה? את הרשות המקומית?. ביקור זה בביתו של מר איציק עמאר היה מרתק בכמות האינפורמציה שקיבלנו,ובהבנת הצרכים הספציפיים של התושבים.במפגש זה הציג בפננו איציק את תיק המסמכים עב הקרס שיש לו בו הוא מחזיק בין היתר את המסמך הבא:

הם. חלק ביקשו שלא אצלם אותם או את ביתם . היה משהו כ"כ מוזר באווירה... לרגע שכחתי מה יש מימני ומשמאלי והרגשתי באיזה מושב קטן בדרום ולרגע הרגשתי כמתבוננת בסרט וזהו אתר הצילומים כאילו עוד רגע הכל נופל ומקימים את הסט הבא. פתאום פגשתי את השכנה מהמפגש הקודם, איזה הקלה, גם התושבים שראו אותי מדברת איתה נרגעו. המשכנו לצלם...".

תפלת השלווה

אלי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים

אמן

איציק הבהיר בצורה ברורה את מצב השכונה ואיך הגיעו התושבים למצב בו בתים שוקעים בקרקע,נזילות מים,והפסקות חשמל תכופות הפכו להיות דבר שבשגרה. בצאתנו מביתו של איציק נפגשנו עם מס' תושבים שהעלו מס' דברים נוספים ביחס לרשות המקומית ויחסה לשכונה. אחד התושבים הציג בפננו שיר נוסף כאשר נשאל מה זה בית מבחינתו?.

הבית

יש דברים רבים וחשובים בעולם החשוב מכולם הוא ביתו של אדם וכמו שאדם מאדם הוא שונה כן שונים הבתים שאותם הוא בונה.

תחושת הזרות-חוסר השייכות הניתוק מהמקום ובו בעת הכמהה לטריטוריה אישית-פרטית בולטת בכל דיאלוג שעולה עם התושב.

את הרשמים לביקור זה ניתן לראות בהגשה הכיתתית- אישית שהכין כל סטודנט החקר את השכונה ביחס אל פנים המקום.

12-3-2011 טל שחל - סטודנטית

"הגענו לשכונה, כבר בדרך היו לי לא מעט חששות, גם יום שבת וגם היה ממש גשום. את האמת שהגשם קצת הרגיע אותי, שמחתי שלא יהיו יותר מידי תושבים מחוץ לבתים וישאלו שאלות. גלעד(בן זוג שלי)בא איתי שבכלל לא עזר עם עניין הלחץ, ההפך. הוא סירב שאלך לבד והתעקש לבוא למרות שאני די בטוחה שאיך שהגענו הוא קצת הצטער על זה. הגענו מצויידים גם עם מצלמת וידאו וגם סטילס. המטרה הייתה לצלם פנורמה ע"פ טוואי השבילים הקיים בשכונה. המשמעות של העניין היא שהיינו צריכים לחתך את השכונה לאורך ולרוחב כמה פעמים. נתקלנו בהמון תושבים שלא ממש הבינו מי מפריע למנוחת השבת שלהם ולכן נאלצתי כל 3 דקות לעצור ולהסביר. חלק קיבלו בחיוך מהוסס ואחלו בהצלחה אך גם במקרים האלו הרגשתי את הספק בעיניי

21-3-2011 אל הפנים - מפגש תושבים כיתתי 3 משלוח מנות לילדי השכונה.

הפעם בניגוד לשאר הפעמים מטרת המפגש הייתה להגיע לשכונה ללא כל מטרת תצפית או חקירה או כל מטרה לימודית אחרת. הפעם חשבנו להגיע ולשמח!!! פורים הגיע ובמפגש הקודם הבטחנו (והנה גם קיימנו)להגיע בפורים לבקר את הילדים, אכן הגענו ילדים לא ממש ראינו,ונפגשנו עם מס' תושבים להם העברנו את משלוחי המנות שהכינו הסטודנטים,השמחה הייתה רבה המחווה הובנה כראוי והחשש שלנו,ףאולי חשש מוגזם,אבל בכל זאת חשש, שהמחווה תתפרש כאקט של הבאת צדקה לא נעימה התבדתה לה, באותו מפגש הוחלט דבר מאוד משמעותי, קבענו להגיע להציג לכמה שיותר אנשים את הפרויקטים עליהם אנו עובדים, בעיקרון קבענו מפגש תושבים בחצר של אחת התושבות,מפגש זה איננו מפגש עם הועד שכונה שלא קיים,אך אנו מרגישים שזה הולך לכיוון חיובי בו התושבים הופכים להיות חלק פעיל בתכנון המקום בו הם גרים בצורה קבועה-זמנית.

28-3-2011 אל הפרט - מפגש תושבים כיתתי 4 הצגת אמצע לתושבי השכונה,

ניסיון ראשוני להקמת נציגות שכונתית לעניין תכנון המקום מחדש. – מפגש זה נדחה ע"י התושבים עד להודעה חדשה. הוחלט שלאחר הפסח נגיע על מנת להראות את שלב הביניים בו אנו נמצאים ברגע זה.

מהו שיתוף קהילה אם כך? האם דיאלוג מילולי ללא כונות ביצוע נחשב לשיתוף יעיל? האם סיסמאות כגון: אחריות חברתית (אקדמית) המתבצרת במגדל השן(הנה...עוד דוגמא לדמגוגיה-אקדמית-עצמית...)בה היא רואה את השחור במרחק נגיעה אבל לא נוגעת נחשבת לאחריות חברתית? לשיתוף ציבור? האם בל הוקס צודקת כאשר היא אומרת "... אם אתה לבן ליברלי ונאור אתה חייב לבוא אלי למרחב שלי..."?. שאלות,תהיות ועוד, על חלק מהשאלות אנו עובדים בצורה פרקטית בכיתת הסטודיו, על חלק אחר אנו משתדלים לענות בתשובות אידיאליות – תאורטיות אך ישומיות. ובחלק אחר.... אנו מפנטזים...מה היה אם......

ניתן להיכנס לבלוג של הסטודיו בכתובת הבאה: http://studiodoronhazan.blogspot.com/